מייסור - בירת היוגה הדרומית
נסיעת רכבת יפהפיה מובילה אותנו מגוקרנה למייסור. מכאן אנחנו כבר נכנסים לנסיעות הארוכות יותר של הודו. איירי חווה בחילות בנסיעות ארוכות, ולכן התעקשנו לחכות לרכבת, שלוקחת יותר זמן ועולה יותר, אבל לפחות ללא בחילות.
אנחנו מגיעים לקרון שלנו. בקרון מחלקה שלישית יש 6 מיטות בחלק המרכזי, ועוד שתיים בצד. מתברר שאיירי קיבל מיטה עליונה בצד, ואני מיטה עליונה בחלק המרכזי. אני חושבת על הלילה ואיך אני עוזרת לו לרדת לשירותים בסולם הלולייני הזה.
כשהוא היה קטן יותר, היינו באותו דרגש, אבל עכשיו הדרגש הזה קטן מידי בשביל שנינו. אני מתמקמת בדרגש שמתחתיו, ומחכה שבעליו החוקיים יגיע, כדי לבקש ממנו להחליף. בהתחלה הייתי במתח, מתי הוא יגיע, ואז שאלתי את הכרטיסן, והבנתי שיש לו עוד שעתיים, אז החלטתי להרגע בינתיים ופשוט להנות מהנוף.
אנחנו מגיעים לקרון שלנו. בקרון מחלקה שלישית יש 6 מיטות בחלק המרכזי, ועוד שתיים בצד. מתברר שאיירי קיבל מיטה עליונה בצד, ואני מיטה עליונה בחלק המרכזי. אני חושבת על הלילה ואיך אני עוזרת לו לרדת לשירותים בסולם הלולייני הזה.
כשהוא היה קטן יותר, היינו באותו דרגש, אבל עכשיו הדרגש הזה קטן מידי בשביל שנינו. אני מתמקמת בדרגש שמתחתיו, ומחכה שבעליו החוקיים יגיע, כדי לבקש ממנו להחליף. בהתחלה הייתי במתח, מתי הוא יגיע, ואז שאלתי את הכרטיסן, והבנתי שיש לו עוד שעתיים, אז החלטתי להרגע בינתיים ופשוט להנות מהנוף.
הנוף החולף הוא פשוט קסום. דקלי קוקוס בכל מקום, בתים אקראיים באמצע ג'ונגל לא פחות, המחשבות שלי נודדות, לאיך זה לחיות ככה באמצע שום מקום, במאצע הטבע. איירי כל כך זקוק לטבע. בגוקרנה היינו אצל בחור ישראלי שמצא לו בקתה באמצע הג'ונגל, ברמה שהוא צריך היה לקנות קופסה אטומה לדברים שהוא רוצה להגן עליהם מבעלי חיים. קופים, נחשים, חרקים אין ספור. איירי היה מוקסם. גמרתי אומר לחפש עבורו את המקומות האלה - עם הטבע. זה משקיט את התזזיתיות שלו. מרגיע אותו.
רק בהודו יכול לקרות כזה עירוב תרבויות
יותר מאוחר בערב, מגיע האיש, ורואה אותנו, ומציע מעצמו להחליף מקום. איזה כיף. אני מסדרת לנו את הסדינים, וקושרת סדין על הדרגש העליון, כדי ליצור מעין וילון - חוצץ בינינו לבין העולם. אני מתקשרת להזמין מקום במייסור, בהמלצה של חברה. ברגע האחרון בעלת הגסטהאוס מבטלת לי, אבל וואלה במקרה הזה הכל ממש לטובה. הגעתי לגסטהאוס אחר מקסים! זוג מקסים, היא מאנגליה, והוא ממייסור. כזה מארח מסור עוד לא ראיתי. (סעיד ממסאלה גסטהאוס!)
על הקיר שלו אני רואה ציור של נשים.
כתבתי בפייסבוק שלי:
בגסטהאוס, אחרי יום ארוך וחם. מרימה רגליים, מישהי חוגגת יומולדת. ביקרנו היום בשני מפעלים מרתקים, אכלנו שוב דוסה ברחוב, ועכשיו - ירח למעלה, מוזיקה רגועה, מישהו מכין צ'אי, ואני בוהה בציור היפה הזה, שציירה מישהי מאיראן על קיר החלל המרכזי בגסטהאוס. איזה יופי שמישהי מישראל יכולה לשבת בהודו ולבהות בציור של מישהי מאיראן, לשמוע שיחה באנגלית וספרדית. הכל מתנהל יותר לאט, וככה רמות הסטרס שהיו מלרוץ על גלגל האוגרים נעלנו כמעט לגמרי. איירי מקבל אמא רגועה יותר, ושרק נדע לקחת את הרגוע לכל מקום.
על הקיר שלו אני רואה ציור של נשים.
כתבתי בפייסבוק שלי:
בגסטהאוס, אחרי יום ארוך וחם. מרימה רגליים, מישהי חוגגת יומולדת. ביקרנו היום בשני מפעלים מרתקים, אכלנו שוב דוסה ברחוב, ועכשיו - ירח למעלה, מוזיקה רגועה, מישהו מכין צ'אי, ואני בוהה בציור היפה הזה, שציירה מישהי מאיראן על קיר החלל המרכזי בגסטהאוס. איזה יופי שמישהי מישראל יכולה לשבת בהודו ולבהות בציור של מישהי מאיראן, לשמוע שיחה באנגלית וספרדית. הכל מתנהל יותר לאט, וככה רמות הסטרס שהיו מלרוץ על גלגל האוגרים נעלנו כמעט לגמרי. איירי מקבל אמא רגועה יותר, ושרק נדע לקחת את הרגוע לכל מקום.
מלאכות הדרום
סעיד לוקח אותי לכל מיני מפעלים - במפעל הראשון אני לומדת איך מייצרים בידי, סעיד מסביר לי על העלים, תהליך הייבוש והגלגול.
אנחנו מבקרים במפעל קטן ליצור פריטים דקורטיבים מלאכת יד מעץ.
סעיד מסביר לי על סוגי העץ השונים שמתאחדים למעין פאזל שמוטמע לתוך העץ ויוצר ככה מנדלות, ערבסקות, וסיפורי דמויות. מלאכה עתיקה ומיוחדת שמוטמעת לחפצים שונים, החל משולחנות סעודה ועד פילים ענקיים מעץ.
אנחנו מבקרים במפעל קטן ליצור פריטים דקורטיבים מלאכת יד מעץ.
סעיד מסביר לי על סוגי העץ השונים שמתאחדים למעין פאזל שמוטמע לתוך העץ ויוצר ככה מנדלות, ערבסקות, וסיפורי דמויות. מלאכה עתיקה ומיוחדת שמוטמעת לחפצים שונים, החל משולחנות סעודה ועד פילים ענקיים מעץ.
התהליך המדהים של מלאכת העץ הזו צפו
אין כללים בכביש
רפתקאותינו במייסור לא נגמרות, אנחנו קופצים לשכונה הידועה במייסור שבה מרוכזות רוב השאלות של האשטנגה יוגה - גוקולאם. אנשים שמגיעים למייסור נשארים תקופות ארוכות ונרשמים לתרגולי בוקר מוקדמים. אני לא יכולה להרשם, כי איפה איירי יהיה? החלטתי לתרגל בוקר יומית בגסטהאוס, ועוד אנשים מצטרפים אלי.
פעם ראשונה שאני מתניידת על טוסטוס בעיר. הכיכרות הן הדבר המאתגר, כאילו אין חוקים וכללים, וכל אחד נדחף, ורק צריך להזהר מזה שנדחף מאחוריך. מזל הוא שכולם נוסעים לאט.
פעם ראשונה שאני מתניידת על טוסטוס בעיר. הכיכרות הן הדבר המאתגר, כאילו אין חוקים וכללים, וכל אחד נדחף, ורק צריך להזהר מזה שנדחף מאחוריך. מזל הוא שכולם נוסעים לאט.
המומחיות של מייסור
אני מחליטה גם לחקור את המומחיות של מייסור לסנדלווד ומשי. לא היה ניתן לצלם במפעלים האלה. ועל אף הצער שהתעורר בי ובאיירי, למחשבה שכרוכה בייצור המשי, ביקרתי במפעל האריגה והטויה, תהליכים מרתקים שמשותפים לכל הבדים ולא רק למשי.
משי בשונה מסיבים אחרים, הוא פילמנט, סיב אין סופי שהזחל מייצר. הוא לא מורכב מסיבים שמסתובבים לחוט ארוך. אבל בכל אופן הוא ממש דק כמו קור עכביש, כמעט שקוף. תהליך הייצור כולל בעיקר הפרדה של החוטים, טוויתם לחוט קצת יותר חזק, סיבובו על גלגל ענק והכנתו לטויה. לאחר מכן, מכינים את מכונות הטוויה, מכינים את השתי, והערב נוצר שורה אחר שורה. הקצה או האמרה בדכ מיוצרים עם חוטים מוזהבים, שמסמנים את הבורדר של הסארי.
למעלה במכונת האריגה מצויים מעין כרטיסים שבדומה לגלגלי נגינה של פעם עם זיזים ובליטות, מסמנים למכונה איפה לארוג ואיך. וכך נוצרים הדגמים השונים. לבסוף טובלים את הסארי באמבטיות צבע, צבע לגוף הסארי וצבע לאמרות. התהליך המרתק הזה משותף לכל אריגות הבדים באשר הם.
משי בשונה מסיבים אחרים, הוא פילמנט, סיב אין סופי שהזחל מייצר. הוא לא מורכב מסיבים שמסתובבים לחוט ארוך. אבל בכל אופן הוא ממש דק כמו קור עכביש, כמעט שקוף. תהליך הייצור כולל בעיקר הפרדה של החוטים, טוויתם לחוט קצת יותר חזק, סיבובו על גלגל ענק והכנתו לטויה. לאחר מכן, מכינים את מכונות הטוויה, מכינים את השתי, והערב נוצר שורה אחר שורה. הקצה או האמרה בדכ מיוצרים עם חוטים מוזהבים, שמסמנים את הבורדר של הסארי.
למעלה במכונת האריגה מצויים מעין כרטיסים שבדומה לגלגלי נגינה של פעם עם זיזים ובליטות, מסמנים למכונה איפה לארוג ואיך. וכך נוצרים הדגמים השונים. לבסוף טובלים את הסארי באמבטיות צבע, צבע לגוף הסארי וצבע לאמרות. התהליך המרתק הזה משותף לכל אריגות הבדים באשר הם.
למחרת סעיד לוקח אותנו למפעל קטן וביתי ליצור קטורת טבעית.
נאבין האיש הנחמד מספר לי על המרכיבים השונים בקטורת שהיא 100 אחוז טבעית, ונותן לי ולאיירי להתנסות ולגלגל מקל אחד של קטורת. בקהל שעוקב אחרי בפייסבוק נרשמת התלהבות על מקלות הקטורת הטבעיים. ניתן עדיין לרכוש קטורת טבעית. דברו איתי
ארץ הצעצועים
אחר כך התייעצתי בדף - ובעקבות התלהבות הקהל החלטתי גם ליסוע למרחק שעתיים ממייסור כדי להתחקות אחרי מקורות ייצור הצעצועים המתוקים שנפוצים באזור.
אנחנו אחרי שעתיים נסיעה, מגיעים לחנות שמוצבת על אם הדרך ממש, אני מצלמת ומתרשמת, וחושבת לעצמי אוקי. אבל איפה המפעל. בעל החנות ממציא איזה סיפור שאי אפשר לבקר במפעל באמצע העבודה, שלא תחתכך להם האצבע. רק מעל סכום הזמנה מסויים. אני שואלת לעניין האצבע מה זה מה משנה מה הסכום?
אז נאמר לי שבשביל סכום מכובד הם יפסיקו את העבודה, (אבל אני רוצה לראות אותם בעבודה!) ממשיכה לעוד חנות, שם הנהג שמסיע אותי, שדובר את השפה המקומית (אח של סעיד!) קיבל איזה רמז. הוא עוצר לצ'אי בצומת. אנחנו שותים את הצ'אי הכי טעים ביקום, ואוכלים מאפה, שבתכלס מזכיר איזה שטרודל אבל בפנים יש קוקוס. אלוהי! בכל אופן בצ'אי וואלה אנחנו מקבלים טיפ! קיבלנו הוראות דרך להגיע למקום שבו מייצרים את הצעצועים. זה מקום לימודי ככה נאמר לי, למרות שנראה לי שהם היו די ספצים. הם משלמים שכירות על המקום 10 רופי ליום (פחות משקל) ומה שהם מוכרים הם מרוויחים. הם היו כאלה שמחים, איך אפשר לא להיות שמחים כשעושים מוצרים משמחים? ואפילו נתנו לי לנסות. הם היו מבוגרים אבל בפנים היו נפשות של ילדים.
אנחנו אחרי שעתיים נסיעה, מגיעים לחנות שמוצבת על אם הדרך ממש, אני מצלמת ומתרשמת, וחושבת לעצמי אוקי. אבל איפה המפעל. בעל החנות ממציא איזה סיפור שאי אפשר לבקר במפעל באמצע העבודה, שלא תחתכך להם האצבע. רק מעל סכום הזמנה מסויים. אני שואלת לעניין האצבע מה זה מה משנה מה הסכום?
אז נאמר לי שבשביל סכום מכובד הם יפסיקו את העבודה, (אבל אני רוצה לראות אותם בעבודה!) ממשיכה לעוד חנות, שם הנהג שמסיע אותי, שדובר את השפה המקומית (אח של סעיד!) קיבל איזה רמז. הוא עוצר לצ'אי בצומת. אנחנו שותים את הצ'אי הכי טעים ביקום, ואוכלים מאפה, שבתכלס מזכיר איזה שטרודל אבל בפנים יש קוקוס. אלוהי! בכל אופן בצ'אי וואלה אנחנו מקבלים טיפ! קיבלנו הוראות דרך להגיע למקום שבו מייצרים את הצעצועים. זה מקום לימודי ככה נאמר לי, למרות שנראה לי שהם היו די ספצים. הם משלמים שכירות על המקום 10 רופי ליום (פחות משקל) ומה שהם מוכרים הם מרוויחים. הם היו כאלה שמחים, איך אפשר לא להיות שמחים כשעושים מוצרים משמחים? ואפילו נתנו לי לנסות. הם היו מבוגרים אבל בפנים היו נפשות של ילדים.
סוף סוף אני מגיעה למפעל - צפו בתהליך היצירה
ניע ראש הודי
סעיד מארגן לי שהאיש שתופר את החבילות אשכרה יבוא להראות לי את הדרך לדואר המרכזי, כדי שלא אסתבך בדרכים עם הטוסטוס. הוא מלווה אותי לדואר, עוזר לי לסחוב את החבילות ומדבר עם הפקיד בהינדי ומסדר כל מיני הדורים שאני אפילו לא מודעת אליהם. אני צופה בפקיד הדואר, אישה אחת לידו, אומרת לו תודה על שירות שהוא נתן לה. הפקיד שנראה זעוף עד לאותו רגע מרחיב את פניו לחיוך מאיר, ונענוע ראש הודי טיפוסי, היא שואלת אותו עוד שאלה הוא עונה לה, שוב בנענוע ראש. היא מנענעת את ראשה בהבנה, הוא מנענע את ראשו על זה שהיא הבינה, היא מנענעת את ראשה בתודה והוא מנענע את ראשו כסיום שיחה חיובי. ממש קרשצ'נדו ומחול נענועי ראש. אני מנסה את כוחי גם ומודעה לו על השירות מקרב לב, והוא מנענע את ראשו גם אלי עם חיוך מאיר. חבל שאי אפשר לייבא נענוע ראש הודי! מפלס האושר שלי עלה בשני פסים :)
אם גם אתם חשבתם לעצמכם שהייתם רוצים לעשות כזה מסע, לטייל ולהתפרנס בדרכים כמוני ממלאכות ודברים יפים,יש לי מה להציע לכם! קראו עוד>>
